(קונסטנטין ג'וני/מומנט/Getty Images) חובבי מדעאינם חסיניםמלבלוע מדי פעם טיפה של בלוני. למרבה המזל, תזכורות לכך שהמדע מעריך עין ביקורתית יכולה להגיע רחוק בכל הנוגע למיון ראיות חזקות ממידע שגוי לבוש במעיל מעבדה.
מחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת אילינוי, אורבנה-שמפיין ואוניברסיטת פנסילבניה בארה'ב הראה כיצד אמון רחב במידע שנשמע מדעי יכול לגרום למדע הפסבדו להישמע מושך יותר.
ארבעה ניסויים שנערכו באינטרנט באמצעות בין 382 ל-605 מתנדבים השוו תגובות לשני חשבונות פיקטיביים, האחד טוען להשפעות סרטניות של אורגניזמים מהונדסים גנטית, והשני כלל נשק ביולוגי ויראלי.
הניסויים מגוונים את התיאורים של כל סיפור, כשהם מציגים אותם בשפה מדעית או תוך שימוש במונחי היסוד. בניתוח, משתתפים שהתוודו על אמון במדע היו בסבירות גבוהה יותר להיות מושפעים מהדיווחים בעלי הצליל המדעי יותר.
בהתבסס על התוצאות הללו לבד, היא עושה באופן אירוני מאמצים לקדם אמון רב יותר במדע, מצב של ניצחון-הפסד בכל הנוגע להסרת מיתוסי קונספירציה ומדע פסבדו.
ניסוי אחרון אחד נותן לנו קצת תקווה. המשתתפים הזכירו 'לחשוב בעצמם ולא לסמוך באופן עיוור על מה שאמצעי התקשורת או מקורות אחרים אומרים להם' חשבו פעמיים על התגובות שלהם, מה שגרם להם פחות לראות את הסיפורים בחיוב.
שמירה על כמות בריאה שלספקנות מול טענות מדעיותזו לא בדיוק עצה מזעזעת.
אולם כאשר ראיות מהימנות נאבקות להתבלט ב-ים גועש של מידע מוטעה, יש צורך הולך וגובר לזהות בדיוק מה גורם לתקשורת ציבורית יעילה.
'מה שאנחנו צריכים זה אנשים שיכולים גם להיות ביקורתיים כלפי מידע', אומר דולורס אלברסין, פסיכולוגית חברתית המזוהה עם אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אילינוי, אורבנה-שמפיין.
'הלך רוח ביקורתי יכול להפוך אותך לפחות פתי ולגרום לך פחות להאמין בתיאוריות קונספירציה'.
לאחר מאות שנים של שיפורים מתמידים ברפואה ובטכנולוגיה שהוכיחו את ערכו של המדע, רוב אנשים נוטים להתחבר מאמצים מדעיים עם תוצאות חיוביות בעיקר.
בסך הכל, רובנו נוטים לחשוב שמדע הוא דבר טוב, גם אם השיפוט שלנו על מי לסמוךמסובך במקצת.
בלב הבעיה טמון מוח אנושי מוסח בקלות שעוצב על ידי מיליוני שנים של אבולוציה. עם מקום לתשומת לב במחיר מוזל, המוח שלנו צריך להיות חסכוני בכל הנוגע לזיהוי סוגי המידע שסביר להניח שיועיל לנו.
למרבה הצער, החשיבה האנושית עוצבה פחות על ידי הצורך לחשב את יסודות הטבע ויותר על ידי אופן העבודהעם מוחות אנושיים אחרים. הכלים הקוגניטיביים שלנו מותאמים לחיפוש קיצורי דרך - שנקרא היוריסטיקה – מבוסס על שפה, הבעות פנים ואפילו אופנה כדי לקבוע במהירות מי בצד שלנו ומי לא.
תזכורת להישאר ביקורתית יכולה לשים את הבלמים על הסתמכות יתר על חשיבה היוריסטית, ולתת למוחנו הזדמנות לחפש מידע נוסף כדי לבנות אמונה.
למרות שהמחקר מדגיש את הצורך לקדם מדע יד ביד עם ערך בחשיבה ביקורתית, הוא לא מתאר תרופת פלא נגד מידע מוטעה.
מעטים מאיתנו נמצאים בעמדות להקדיש את הזמן הדרוש לבניית אמונות מהיסוד; בסופו של דבר, כמעט כולנו מסתמכים על אמון באנשים אחרים שמציגים את עצמם מעודכנים, בין אם כדי להונות בכוונה או פשוט כי גם הם תמכו בסוס הלא נכון.
'אנשים רגישים להיות שולל על ידי מלכודות המדע,' אומר אלברצין.
״זו הונאה אבל היא העמדת פנים שהיא מדעית. אז אנשים שמלמדים אותם לסמוך על המדע ובדרך כלל נותנים אמון במדע יכולים להשתולל גם כן״.
מחקר זה פורסם ב- כתב עת לפסיכולוגיה חברתית ניסויית .